הדרך של צבי ויליגר לפסגה

לא מעט צעירים חולמים להפוך בבוא היום למנכ"לים של חברה גדולה, והדבר מובן: ניהול עסק גדול הוא אתגר מרתק שמביא איתו בכל יום התמודדויות חדשות, מפגשים מעצימים וגם לא מעט ריגושים, הוא אחד העיסוקים הפחות שוחקים בעולמנו וכמובן שמתלווה לכל אלה גם גמול כספי גבוה – אם כי בראש ובראשונה זוהי תחושת ההגשמה, תחושה שהינה יקרת ערך עד מאוד, שמצדיקה את המאמץ הרב הכרוך בהפיכה למנכ"ל חברה גדולה ועוד יותר על מנת לתפקד ככזה לאורך שנים רבות. ואכן, הדרך לפסגה הינה עתירת מהמורות ומכשולים שונים, ולא בכדי רבים מהמבקשים להפוך למנהלים בכירים לומדים את קורות חייהם של מי שכבר עשו זאת, בבחינת מורי דרך אל הצמרת. אחד הסיפורים שכדאי ללמוד מהם הוא סיפורו של צבי ויליגר (צביקה ויליגר), מי שביחד עם אחיו הצעיר יוסי ניהל את החברה שהקים אביהם, "ארמז ויליגר", ומאוחר יותר הוביל בהצלחה גם את "וילי פוד", אחת השחקניות הבולטות בשוק המזון בישראל.

הלימודים בישיבה, הלימודים בארה"ב – וקבלת המפתחות לעסק המשפחתי

את תקופת התיכון העביר צבי ויליגר (צביקה ויליגר) בישיבה. בראיונות רבים העיד צבי כי הוא מתגעגע לפרק זמן זה, וכי בכלל הוא מצטער על שלא נשאר בעולם התורה, אך יחד עם זאת הוא משתדל להביא לעולם העסקים ערכים אותם קיבל בישיבה ובראשם הכבוד לכל אדם והצניעות – וזהו בהחלט דבר חשוב לזכור בדרך למעלה, שכן כידוע עולם העסקים הינו הפכפך ועל כן חשוב לשמור על חוסן פנימי. לאחר הצבא למד צבי ויליגר (צביקה ויליגר) בארה"ב – לימודי ניהול ביו אל סי איי. היה זה צעד יוצא דופן ביחס לאותם ימים (לפני למעלה מ-30 שנה), שהקנה לו יתרון משמעותי על פני מתחריו, וגם זהו מפתח חשוב שכדאי לזכור כשרוצים לטפס לפסגה: תמיד למצוא את השבילים שאחרים עדיין לא זיהו, או שנרתעים מלצעוד בהם, וכך לרכוש יתרון על פניהם. לאחר החזרה לארץ התמנה צבי, כאמור ביחד עם אחיו יוסי, למנכ"ל החברה המשפחתית שהקים אביהם אלכסנדר מייד לאחר קום המדינה – והשניים החלו להוביל אותה בדרך שלהם.

היכולת להפיק לקחים

מעט לאחר כניסתם לתפקיד הנ"ל, הכניסו יוסי וצבי ויליגר (צביקה ויליגר) שותפים לחברה המשפחתית, על אף שאביהם התנגד לכך. המהלך לא צלח ובסופו של דבר, בעקבות סכסוכים בלתי פוסקים, עזבו האחים ויליגר את החברה שייסד אביהם ושאף נשאה את שם משפחתם – דבר שהותיר צלקת של ממש בנפשם. למעשה צעד זה מהווה את הטעות הגדולה ביותר בקריירה של צבי, כך לדבריו, והוא הוסיף וסיפר כי אביו כעס עליו מאוד בשל הכנסת השותפים והתקשה עד מאוד לסלוח לו. כמובן שכל איש עסקים, מצליח ככל שיהיה, מבצע מעת לעת טעויות – והחוכמה היא ללמוד מהן ולהפיק את הלקחים המתאימים. ואכן, מאז מקפידים צבי ויוסי ויליגר על בחירה מושכלת יותר של שותפים עסקיים ונמנעים ממהלך שכזה אלא אם כן טמונה בו הזדמנות אמיתית להעצים את "וילי פוד", החברה שייסדו ב-1994 לאחר שנאלצו לעזוב את החברה המשפחתית.

זיהוי הזדמנויות

אחת היכולות המרשימות ביותר של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) היא לזהות הזדמנויות ולחתור בנחרצות למימושן. דוגמה לכך ניתן למצוא במכירת השליטה ב"וילי פוד" – לחברת "אמבלייז" שבבעלותו של איש העסקים אלכסנדר גרנובסקי. ראשית, הקפידו האחים ויליגר לתהות היטב על קנקנו של גרנובסקי, אותו הכירו במסגרת הניסיון המשותף לעזור לנוחי דנקנר לשמור בידיו את השליטה ב-IDB, לפני שהעבירו לידיו את השליטה ב"וילי פוד". שנית, ההסכם הותיר את שניהם בתפקידי מפתח בחברה כשבידיהם סמכויות רבות, ושלישית, הדבר נעשה כדי להעניק ל"וילי פוד" קרש קפיצה אל שווקי המזון הכשר באנגליה ובארה"ב, שווקים בעלי פוטנציאל רב במיוחד. —– איך הפך צבי ויליגר לאחת מהדמויות הבולטות ביותר בשוק המזון בישראל, ומהן היכולות החיוניות ביותר להצלחה עסקית?